היה היה פיל שישב לבדו.
ישב וחשב, מה קורה רק איתו.
הפיל האפור, מבפנים מבחוץ;
יושב לו לבד עם פרצוף כה חמוץ.

פיל עם שעון, מטרייה ומעיל.
לא יודעים את שמו, כתובתו והעיר.

החדק זימר מנגינה כה מוכרת.
הפיל שוב בוכה, האדמה רועדת.
פיל כה עצוב לא נראה מעולם!
מסתכלים עליו, מסתכלים כולם.

פיל משנה צבעים משונים.
פיל בלי צבע, פיל בלי חיים.
ורק אתם לא מבינים...
הפיל הזה, למעשה הוא אני, אני, אני!

החדק זימר מנגינה כה מוכרת.
הפיל שוב בוכה, האדמה רועדת.
פיל כה עצוב לא נראה מעולם!
מסתכלים עליו, מתסכלים כולם.