בבדל סיגריה -
מחוררת את עורך,
נותנת לכל הזוהמה לצאת החוצה
הכאב, השנאה ,הבושה והקינאה
פורצים מכל החורים
מלכלכים את הקירות, מטנפים החדרים.

בעשן הסמיך -
אי אפשר לראות אישונים מתרחבים
הירוק שולח דימעה, להזכיר שכאן היה לפני שהשחור כיסה.
ובכל זאת, את עדיין מרגישה כי עוד לא איבדת שליטה.
בתוכך עוד מתלחשים, אבל את יודעת:
היום הוא יום הדין.
אחרי שנים של הדחקה,
את חייבת למצא בעצמך תשובה.

בשברי בקבוק בירה -
מחברת בין החורים.
פושטת לגמרי את עורך,
לא נותר דבר מלבד
דם עצמות ובשר.
ועכשיו אפשר,
לגדל עור חדש
ולתת לאחר
לגעת בך.