הוא התהלך ברחובות בשעת לילה מאוחרת, זה לא שאני לא הולך להגיד
באיזו עיר זה היה, פשוט גם הוא לא ידע. הוא ידע רק שהוא רוצה
וצריך להגיע לרחוב חד-סטרי עם בתים פרטיים של קומה אחת ועצי
דקל. יכול להיות שהוא אפילו לא ידע באיזו מדינה הוא נמצא. הוא
פשוט הלך ברחובות, שיכור, בכיס כסף זר וטלפון סלולרי עם סוללה
ריקה. הוא מדי פעם חצה את הכביש כדי לבדוק אם הרחוב שהוא מחפש
נמצא בצד השני. הוא גם לא זכר מה הוא רוצה מהרחוב הזה, הוא רק
זכר טלפון ציבורי מצלצל וקול מחוספס אומר שם של רחוב שהוא הכיר
וידע שהוא רחוב חד סטרי עם בתים פרטיים של קומה אחת ועצי דקל.
הוא הציץ בשעון. 4:36, מאוחר, הייתי צריך להיות בבית בחצות,
אבל איפה הבית? איפה אני?

הוא זכר מלפני שנים בית גדול עם נדנדה בחצר, בית?
הוא זכר מקום שבו הוא היה ישן חודשים ברצף, זה היה שלו.
זה היה בית?

הוא התעורר ב-5:32 בגלל האוטובוס הראשון שעבר בתחנה שהוא ישן
בה.
הוא המשיך ללכת וגילה שהרחוב היה מאוד קרוב אליו, הוא ישן בלוק
מהרחוב שהוא חיפש. הוא הלך לשם. הוא ראה איש בחליפה שחורה,
האיש עמד ליד טלפון ציבורי ודיבר. גיבורנו עבר ליד האיש בטלפון
ושמע אותו אומר בקול מחוספס: "תבוא מהר לרחוב 64".

הוא ידע שזה לא זה והמשיך ללכת, הוא מעולם לא הפסיק ללכת.