ליל רוחות של חורף סוער
שחור כמו סיוט של צער
את לוחשת לי סודות
באוויר, ברוחות
ואני יושב, מביט בנהר

זה לא שבכיתי, אני פשוט לא יכול
בחיים לא אאמין שזה נכון
איך חייכנו בסתיו
לעולמות נחרב
ואני אשקע לי פה באבדון

טיפות המים מזכירות לי דמעות
וחורטות בלבי שאהבות גם טועות
אני טובע בהשתקפותך
תלחשי לי שוב באוויר
וברוחות

אם אקפוץ למים
למה לי לשחות?
למה לי לנשום אויר?
למה לי לחיות?

אם אקפוץ למים
שוב תחזיקי בי?
גם אם ארצה לשקוע?
להסתיים באירוניה
של לטבוע בכאבי

טיפות המים מזכירות לי דמעות
וחורטות בלבי שאהבות גם טועות
אני טובע בהשתקפותך

תלחשי לי שוב באוויר
תלחשי לי ברוחות
אני יודע שלעולם לא אראה את שמחתך

אבל תלחשי לי ברוח
שאדע על קיומך