כה קשה לי לדבר
בעולמי מילים,
כמו מעיין שמתגבר
כמו מנטרה של פעמונים,
נבנים לאט, כמו ילד קט,
באהבה, ימים, שנים
והם רוצים הכל מהר
בפס ייצור,
בסחף הברות סוער
ועם מבע פנים חמור
זאת תחרות, עזוב איכות
ספק סחורה, והעניין סגור
אך את יודעת לעצור
בשקט, נותנת לי מרחב
וזה חשוב כל כך,
עכשיו, כשהעיניים עצומות
סופר שניות, וכשאפקח
ואור יזלוג, וחושך
במי זהב חרוז נמוג
עוטף מסרי לבי אלייך,
לא לי, קבלי אותו,
קבלי...
המנון לנגה אשכנזי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.