ערן כפיר / יצורי הלילה |
תחת שמיים שחורים נטולי כוכבים וירח
והאסיר הוא זה שצורח
ילד יושב על ענן ומצחקק
חוסם פיו בידיו, משתדל אך אינו יכול להתאפק.
משוטטים בלילה
תחת יער גדול וחשוך
תחת עצים מדברים
ינשוף יושב על ענף וזורק
הגיגי חוכמה לא הגיוניים.
שאנחנו כלל לא מבינים
יצורי הלילה
מסתכלים אלינו משם
יצורי הלילה
קוראים לנו לכאן
יצורי הלילה איננו מפחדים כלל
יצורי הלילה
מי אנחנו בכלל?
משוטטים בלילה
עם פנסים דלוקים בידיים
בסביבה חשוכה זו
הפנס לא מועיל
מאמצים את העיניים
מסתכלים לכל הכיוונים
רוח קרירה נושבת ומפזרת את שערינו
מחפשים ומחפשים
האדרנלין זורם והלב דופק מהר
לא יודעים מה לעשות
עד שנופלים ומוצאים
הנה היא
התחנה האחרונה
תחנה 100
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|