ואז כשהכל באמת נאמר בר' גלי,
לא היה עוד מקום להחביא את השמיים.
נצח שלם של בעלי הכנף נרמס ברפרוף מבטים רוחשים,
יראת כבוד וחוורון התמזגו להם יחד בקלחת.
אז, כשהרקיע זלג בינות עננים,
כשהמילה (הכתובה) היתה מילה וההבטחות היו טריות.
העיניים נקרעו לרווחה תחת גיא הולך ומצר,
עופרת ונתיכים קרועים, חיזיון של גאון שהקדים את זמנו.
אז, השירה היתה שירה,
והיין המשובח זרם, ובכן, כיין,
וניתץ בגרונות רווים,
והאנשים?
האנשים בכלל. התמזגו להם יחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.