ג'ו די-מד / זנגוויל |
נקשרות בגורל ידיך
שאריות התוכחה
וריח הצבע,
נשכחות בך לרגע
כמו שובל זנבות שביט
הראש שלי
צהוב צהוב
הראש שלך
קש
מעביר את ימיך
בעמידה שפופה
אל מול השמש
הציפורים שלך עפות עכשיו
וגם אני
ורק קצת זנגוויל מסוכר, צהבהב,
חריף ממשאלות לב
להמתיק בו את יומי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|