|
איך שהשיר האחרון מוקדש לך
וצעדיך האחרונים נראו כגשם עם שלכת.
איך שבלילה האחרון טיפטפו הטיפות
ולא ראו את הדמעות.
איך שלא הסכמת לי לשבת
ואיך שלא שכחת אותי כשרצית ללכת
שהייתי הדבר הטוב היחיד
שהיית זה שהרעיד.
איך זה חלף
כמו משב רוח עף.
זה הלך, זה נגמר.
ומה נשאר?
נשאר לנו הדמעות הקסומות.
שמור עליהן.
אנא.
אל תשכח. |
|
|
אי ג'אסט קולד
טו סאי אי לאב
יו...
אנד אי מין אית
פרום דה בוטם
אוף מאי הארט!
יגאל עמיר,
ממשיך להטריד את
זאת שאהבה את
התל אביבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.