השפה שלך רועדת
לא נפגשנו מזמן כבר
ושכחתי איך מתעוות
קמט מבוכה
בזווית עין
לחה ונוצצת
כמו שלך.
את ממלמלת משהו
אני לא שומעת מה
אני זוכרת להזכיר לעצמי
שזאת פגישה מקרית
כמו תינוק לא מתוכנן
שנולד באמצע הקיץ
בדיוק בזמן
שחשבנו לברוח.
אני מתקרבת לראות
אותך נלחמת במבוכה שלך
בחוסר האונים שלך
שמחפש את האונים שלי
במקומות שכבר לא תמצאי
שהחבאתי מפנייך
כל כך טוב
עוד רגע אני ממשיכה ישר
(אם לא אתבלבל ואסתובב אחורה)
ואת תמשיכי גם
הסוף לא מפתיע
כשמדובר בפגישה מקרית.