זרם חם של זכרון
זוחל בתוך מחוג דמיוני של זמן
הגעגוע אינו חד משמעי אמנם
אך זה לא עושה אותו
פחות משמעותי.
עצם השאלה אולי.
מה שוודאי,
הוא צליל פרי עץ הגוייבה
שנופל כעת על מרבד
העלים המיובשים.
אמנם מימדיו קטנו
(אם הייתי קשובה לעצמי
הייתי אומרת שגדלתי)
זה לא היה מזמן,
ההיסטוריה שלך
מעט שנים שאת פה
(אבא, אבא)
פצעי ילדות - יש להם נטייה
להקפיא את הזמן
ולהפוך אותו
לנצח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.