אני כבר יודעת איך זה הולך להיות.
אני אשב לבד, ליד מעיין שכמעט לא זורמים בו מים.
אפתח בקבוק של וודקה, אולי אפילו אשקיע בעצמי ואקנה יין טוב,
אדום יבש, כמו שאני אוהבת.
אפילו בלי כוס אני אשתה אותו.
אני כבר יודעת שאני אבכה.

אני אראה את הכוכבים ואת הירח.
ארגיש את הרוח החמה נושבת עליי,
אני כבר יודעת שיהיה לי קצת קר.
אם לא יהיה ספסל, אני אשב על אבן גדולה, או אולי אפילו על
האדמה.
לא אכפת לי להתלכלך, לא בכל יום זה קורה.

אני אנשום נשימה אחת עמוקה אחרי שאני אסיים לשתות.
אם יהיה לי כוח, אני בטוחה שאני אקום לעשות טיול.
יהיה עליי את התיק הגדול שאני תמיד לוקחת, ובטוח,
אני בטוח יודעת שיהיה בו עוד בקבוק וודקה, או אולי אני אשקיע
בעצמי ואקנה יין טוב, אדום יבש, כמו שאני אוהבת.

אני כבר יודעת שאני אחשוב עלייך,
אחשוב איך זה להיות איתך עכשיו.
איך זה מרגיש ללכת איתך יד ביד,
איך זה מרגיש לנשק אותך
לשכב איתך
ואפילו סתם לשבת לידך ולדבר איתך.

אני כבר יודעת מה יקרה אח"כ.
אני אשב עוד קצת,
כי ייגמר לי הכוח.
אחשוב על עוד שנה שעברה לה,
בלי אף אחד.
בלעדייך.

ככה אני אחגוג את יום הולדתי ה-18.
אני כבר יודעת.
אולי אני אשקיע בעצמי ואקנה יין טוב, אדום יבש, כמו שאני
אוהבת.