|
גופך בא אל קונכייתו
סגוד לחלום
פורם את הערגון מממשותו
לנפילה אין מקים
הגעגוע עולה כרעם בסמטאות
תאי גופי הפרוש
ואת גהורה תחת שמיו
לשים בו עתידות
להקים בו עץ מזרע
הגולש מתון מתון
לתהום נפשי הדמומה
הנגרעת יום יום
כדפי יומן |
|
|
אבל המורה אני
אוהב לכתוב בתוך
ריבועים צהובים
גרפומן הסלוגנים
בתקופת בית הספר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.