מיכל קירלי / בשנתך |
ראשך נח חמים וכבד בחיקי
בטנך עולה ויורדת
בגלים רכים,
נחירותיך העדינות
קלות וקצובות
בלטפי את לחייך
באחזי את ידך
אני היא שומרת הסף
שולחת עמך חוט דק וגמיש
שלא תאבד נשמתך
שמה תתפתה להמשיך במסע
אני רואה את עיניך
זעות מבעד ספי העפעפיים
הנני מחכה על המזח
למלח שישוב עם ספינתו לנמל
באמתחתו סיפורי גבורה
על תמנוני ענק וסירנות
נום נא, אהובי
אצטרף עוד מעט
אאסוף בכיסי מעט
פירורי לחם
לסמן דרכנו בשביל החשוך
של יער השינה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|