לפעמים, כשאני מרגישה שהכול נתקע בגרון
ששום דבר לא יוצא לי כמו שאני מתכוונת
שאני צריכה לצעוק בשקט אבל בכל הכוח
לרוץ במקום, לישון בעמידה
ולנשום נשימה מסודרת
אני עוצמת עיניים, שוכבת על הבטן
מסדרת נכון ת'רגליים
מיישרת ת'גב מקווה שעכשיו
אני אפגע בו שניים משניים.
נושמת שתי נשימות ארוכות
פוקחת אחת העיניים
סופרת לאחור, בודקת את האור
לוחצת לחיצה בינתיים.
שומעת נקישה, מביעה בקשה
לוחצת שוב על ההדק.
מחייכת מעט, מסיטה ת'מבט
פתאום מרגישה את החשק.
הולכת לבדוק את השטח
שתי פגיעות בצוואר
הנה זה כבר נגמר
סוכריה למציצה להקל על המתח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.