דוד אגס / קיץ |
אני אוהב את הקיץ, יקירתי
מרגיש את זיעתי ומדמיין שזו זיעתך,
אשר מלטפת את גופי
ונשימותייך הן אלו שנושקות ברכות
בחלל שנוצר בין אזניי לראשי
והרי את בקומה מעליי
ובכל רגע תפתח דלתי
וצמה ארוכה וזהובה תחדור פנימה
ותתייצב אל מול עורי המתוח
אקרע את כפתורי הזית מעלייך ואשק לצווארך
קולות ורחשים יעירו את כל החדר
הארונות יישארו זקורים, העיניים עצומות
הקפיצים מתחתיי יחרקו עד זוב דם
כעת אחרי שהתרוקנו מיצרינו - דממה
ואז אוכל לשיר לך שיר ערש ולנופף לך לשלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|