היום
אני קמה מעולם הייסורים
אשר אימצתי בדממה.
מפסיקה לחיות בשבילך
בשביל הטלפון שלא הגיע, המילים שלא נאמרו
הידיים שלך שהפסיקו לחבק אותי
הרבה לפני שזה באמת נגמר.

היום
אני מתרוממת, ומפסיקה לרחם
לחשוב, לתהות לגבייך
אם חזרת כבר הביתה, או מצאת
אהבה חדשה בין המכשולים.

ואין לי עוד כאב
ואין בי עוד צער
על מה שלא היינו, וכבר לא נהיה
נותרה בי רק המציאות המעומעמת
של חיים שמוכרחים להתחיל להרגיש
הרבה פחות בלעדייך, והרבה יותר בשבילי.

היום
אני בוחרת בעצמי, לא בחלומות
מפסיקה להזיל דמעות, לטפח תקוות
להביט בחלון אל הנפש שלך
שמעולם לא הכרתי.

היום אני מתחילה מחדש.


08/07/05