גל נורדי / האדמה |
אני לתומי הלכתי ברחוב
כאשר הבחנתי בך מתוך הרוב
ואז לחש בוצע
והשמיים נעשו אדומים
ורגליי קפאו כאבנים
ואז קסם נאמר
והשמיים נעשו כחולים
ובפי עומד טעם מר
כאשר האדמה נעשתה כחול טובעני
אני מרגיש בו מתקרב...
במותי
ליבי הולם במהירות
וכשפים מתבצעים בזריזות
ואני שוקע בטווח האדמה
ומתוכה יוצאים גפנים
וברגליי אוחזות
הן שורטות
כמו חוט תיל
ואותי כלפי מטה מושכות
השמיים אפורים
ורגליי כבר מזמן בלתי ניראים
וידיים שילדיות מהאדמה יוצאות
ובי אוחזות
ואני נמשך למטה למטה לתוך הנשייה
ואת דרכת איפה שקפאתי
כאילו בכלל לא היה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|