העיר המסתובבת
אינה דומה עוד למה שהיתה,
אני נעה בה תוך ריקוד טנגו בדשאים לא דשאים,
בין ענני תנועה וקיר ורוד חצי מתקלף.
והוא שולח אותי אל פצע במרכז גב היד, אל צחוק מלוח.
ואינני יודעת אם אני אותה אחת שצחקה איתו שם.
אך אחת אם זו היא, ואחת אם לא,
הרחובות שומרים טיפות של בירה בין הרמזורים,
ובלב רגע של זיכרון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.