כל המערכות קורסות. נו בטח שמתם לב.
בטח אתה, כן אתה, היית הראשון שהודעת על כך לעולם.
מעניין שכולם מאשימים בקריסה הזאת את החור באוזון.
ואז הם לוקחים שלוק מכוס קפה שעשויה מפלסטיק, שמתכלה רק אחרי
כמה מאות אלפי שנים. בעצם עדיין לא יודעים כמה זמן לוקח לו
להתכלות. ואז הם מדליקים סיגריה. כי האמת... שבאמת אי אפשר בלי
(אני מודה).
ואז אתה, כן כן, אתה, מאשים את הדתיים, את החילונים, את
הערבים, את הנוצרים, את המשיחיים, את היהודים מן הסתם ובעיקר
בעיקר את האתאיסטים.
ואז אח"כ, מרוב מחשבות אתה כמעט נדרס. וישר אח"כ אומר ברוך
השם על כך שניצלת.
ואז אתה נזכר שכל המערכות קורסות. ובגלל זה אין מי שידאג
לתחבורה ציבורית שתתפקד כמו שצריך ותמנע את העומס בכבישים, מה
שיגרום לירידה במספר תאונות הדרכים. ככה גם יהיה מי שיפקח על
שעות עבודה של נהגים... כדי שלא ירדמו על ההגה.
אבל אתה שוכח מכל המחשבות האלה בתוך שניה. כי אתה הולך
לארוחת הצהריים שלך. אחח, סוף כל סוף, אוכל! ואז אתה שוב
צריך להיזכר במערכות הכושלות. המלצרית המטומטמת הזאת ששפכה
עליך את הקפה. היא בטח סתם ממורמרת בגלל שהחבר שלה מאושפז עקב
צריכת יתר בבית חולים. כן כן. המערכות לא מתפקדות. ובגלל זה
אתה צריך לחטוף קפה רותח לחזה, באמצע ארוחת צהריים, שלווה
כביכול. למה אין מי שיטפל בכל צרכני הסמים הקשים?
למה הם לא יכולים להסתפק בסמים קלים? מה, הרי מריחואנה זה הכי
טוב!
למה בכלל, ארוחת הצהריים הזאת היא רק שלווה כביכול ולא "על
אמת"?
ואז, כשאתה מגיע בערב הביתה, אתה מוצא את עצמך לבד כי אתר
השידוכים באינטרנט היה סתם מעשה מרמה (כן כן, שוב המערכות), או
שאתה מוצא את עצמך רב עם אשתך או בעלך, על שטות, ובכלל לא
טורחים להתנצל בפניך ולהודות באשמה כי הם עייפים מאוד (הבוס
שלהם מרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה! אין דין ואין דיין!) מה
שגורם להם להתמרמר עליך.
בכלל, גם לישון אי אפשר בגלל המערכות הקורסות האלה.
אבל לא, אין מה לעשות. צריך להסתדר איכשהו ולהמשיך לחיות. כי
באמת זה לא התפקיד שלך לתקן את העולם. או את המערכות בכל
אופן.
חוץ מזה, אף אחד לא יכיר לך טובה על כך. למה שתעשה משהו? הרי
אחרי שלבי הקריסה תגיע בין כה וכה ההתמוטטות הסופית שתשפיע על
איש נהדר, קצת יותר מאיך שקריסת המערכות השפיעה עליך עד
היום. ואז הוא יקום האיש הזה ויתקן את העולם.
בוודאי! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.