אדריאן טודור / ערביים |
אלייך השעון רוכן במחוגיו
כרקיע הפורש וילון עפעפיו
מרכסי ענניו.
שווא אציב קשת וענן
דלתות לשמיים,
הצליל הפשוט, התו
ניגון הרוח בם
מציף נפשנו מים.
כי לחשת באוזני
בהכפף ראשי
הערב - בצל הצמרות,
בערוב הרחובות -
חזור לא ישובו
מבטיי לטאטאם שלכת,
בך אנוח: שלוות עלים,
של עצי אזדרכת!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|