|
מהעבר השני של השולחן מישהי
מחייכת אלי
ואני מחייך חזרה
ומרגיש את המרירות מסתמנת מזוית הפה
למרות חלון ההזדמנויות
שתריסיו ממצמצים
על חולצתה
ואולי לא יוגפו עד שאגש.
ונדמה לי שגם אם אעמוד ברחוב הזה ממש
בעוד עשר שנים
עדיין אחכה לך.
|
|
|
לחמותי,
לעולם לא אשכח
את יום הולדתך
(חוץ מאת יום
הולדתך החמישים
בו השתכרתי
ודפקתי את הכלב
שלכם) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.