|
מהעבר השני של השולחן מישהי
מחייכת אלי
ואני מחייך חזרה
ומרגיש את המרירות מסתמנת מזוית הפה
למרות חלון ההזדמנויות
שתריסיו ממצמצים
על חולצתה
ואולי לא יוגפו עד שאגש.
ונדמה לי שגם אם אעמוד ברחוב הזה ממש
בעוד עשר שנים
עדיין אחכה לך.
|
|
|
עת השתחררתי
העורכים המליצו
לי ביקור יומי
בבמה חדשה
זה באמת עושה לי
טוב לראות פרצוף
אדום חושף נחיר
ללא בושה
אחר כך כבר מר
יותר הטעם של
הרגל הקרושה
זוזו לסטרי,
קניבל וגולש
מתמיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.