האדמה תחת צעדיך
מאיימת לקרוס
במפה שציירת
שום שביל לא מסומן
יש מקום לטעויות.
חותר להצלחה
בנחישות מפלדה
אבל חושש שרק תהרוס
ולמרות שהכל מחושב
אצלך בראש
שום דבר לא בטוח
הכל עוד פתוח
לו רק היית יודע
מה תרצה לעשות
כשתהיה כבר גדול

והיופי שלה
כמו היופי שלך
חייב להיות מושלם
העין לא הולכת שולל
אחר כל מעיין נובע
בנווה מדבר מלבלב
החיצוניות היא חובה
אבל היא רק הרקע
לנביעתה של פנימיות טהורה
כי עבורך מים זכים
ילבו את אש האהבה

וכמו אח אתה מחבק
טופח לי על הגב
אז נבוך מתרחק
בחיוך מהסס
ובמבטך
תמימות שובבה
כשל פעוט מזיק ומתוק
ולי לא נותר
אלא לחבק כאחות.