יושב לבד לא שומע אף אחד
בשקט לבדי מסתגר בתוך עצמי
בוהה בחלום מיוחד ומושלם
רצון גובר על הגיון החשק פה מצמיא
החלומות משתוללים ומרגוע לא מוצאים
ומחשבות בראש רצות ואף פעם לא יוצאות
החברים נמצאים אבל פשוט הם לא רואים
התירוצים שלי לאט לאט אוזלים

והרגש לא נראה כי כיסוי אני עוטה
מרחיק ממני אנשים שרק בטובתי רוצים
ורק היא לבד יושבת ואפילו לא חושבת
אולי עדיף שלא תדע כך אשמור לי על דמותה

יום אחד אולי אמצא איפה וקומץ
מכל מה שצריך קצת רצון וגם קצת אומץ
כל פעם שני מביט השפתיים ננשכות
התסכול שבא כל פעם חסרות לי שערות
מסתכל במראה ופשוט לא מוצא
אולי כבר כדאי שאלך ואנסה
הביטחון העצמי נמצא בקרשים
מבלה את רוב הזמן בלקנא באחרים

והרגש לא נראה כי כיסוי אני עוטה
מרחיק ממני אנשים שרק בטובתי רוצים
והיא עדיין שם יושבת ואני מאז לגשת
מגמגם ולא ברור נשמע כמו אידיוט גמור

והמצב לי כבר נמאס
יוצא למצוא הווה חדש
אני יוצא לי אל הדרך
פרפרים בבטן רעידות בברך

והרגש נראה כעת מלא הוד והדר
אני לא מגמגם זורם חופשי כמו נהר
מבטה מלא רוך מחייכת חיוך קטן נבוך
שולחת מבטה ואז היא אמרה