|
אם את עצובה,
אז לי עצוב כפליים.
אם את כאובה,
כואב לי שבעתיים.
כשאת בוכה,
אני בוכה אתך.
את אולי אינך רואה,
אבל לבי נצבט.
נגני לי שוב את הצלילים,
שביופיים טבעתי,
אמרי לי שוב את המילים,
בהן עוד-לא שבעתי.
רוצה לגעת בקולך,
ואל גווניו להתמסר.
שבוי בתוך רשתך,
ביגוני-איך אתייסר.
אך, אם שמחה יש בך,
אשמח בשתיקתך.
אם תבקשי לשכוח,
אסורה מדרכך.
רוצה לגעת בקולך.
|
|
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.