|
אם את עצובה,
אז לי עצוב כפליים.
אם את כאובה,
כואב לי שבעתיים.
כשאת בוכה,
אני בוכה אתך.
את אולי אינך רואה,
אבל לבי נצבט.
נגני לי שוב את הצלילים,
שביופיים טבעתי,
אמרי לי שוב את המילים,
בהן עוד-לא שבעתי.
רוצה לגעת בקולך,
ואל גווניו להתמסר.
שבוי בתוך רשתך,
ביגוני-איך אתייסר.
אך, אם שמחה יש בך,
אשמח בשתיקתך.
אם תבקשי לשכוח,
אסורה מדרכך.
רוצה לגעת בקולך.
|
|
|
מספרים על אדם
שבנו חזר
בתשובה, האיש
משום מה לקח את
זה קשה ומירר
בבכי, עברו
הימים והשנים
ואז גם ביתו
חזרה בתשובה, מה
מרה הייתה
הבשורה עבורו,
רעיתו אמרה לו:
"אולי נחליף להם
את המזוזה...
משהו קורה שם"
חוש הומור חרדי
מאת עדי רן,
הובא לשידור דרך
הסלוגן ע"י
אלמוני שהוא לא
עדי רן ומעדיף
לא להזדהות כי
הוא ממש לא
חשוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.