החיים הם... משהו לא מובן. כל דקה משהו מתהפך. שמחה הופכת
לעצב. ואז אני נשברת. החיים הם... אתגר בשבילי. וכשאני אגיע
ליומי האחרון... אני מקווה להיות גאה. גאה בעצמי. בזה שעברתי
את האתגר הזה. כי... בכל שניה משהו משתנה. משהו נאמר. ואי אפשר
להחזיר את זה אחורה. אי אפשר למחוק... לבטל. יש דברים שאני
מצטערת עליהם. אבל לא דברים שאני מתחרטת עליהם. כל צעד קטן
בחיים שלי שינה לי את כל התוכניות. החיים הם... הצגה...
מחזה... סרט... סדרה, טלנובלה... אבל יותר מהכל הם... פשוט
חיים. החיים הם... אוקיאנוס של רגשות. שמחה שממלאת את הלב
וגורמת לנו לחיוך שלא נפסק. הכאב שמנפץ לנו את הנשמה, ולא נותן
לנו להמשיך בדרך... העצב... שממלא את גופנו וגורם לנו לבכות...
שוב. בכי זה דבר טבעי אבל... אני לא אוהבת לבכות. אני מרגישה
חלשה כשאני בוכה... חלשה, מלוכלכת, מגעילה את עצמי... אבל כשיש
מישהו ליד, מישהו שאפשר לסמוך עליו תמיד... לא משנה מה... אני
אוהבת לבכות. אני אוהבת אותו מנסה לשכנע שהכל יהיה בסדר.
ושבקרוב אני אשכח והכל ישתפר. רק חבל ש... אין לי מישהו כזה.
מישהו שאני יכולה לספר לו לגמרי את הכל! החיים הם... כביש מהיר
בלי מעבר חציה, דווקא כשאתה חייב לחצות. הם נותנים לך
הזדמנויות של שניה... ואם אתה לא מנצל אותם באותה השניה אז...
הפסדת. החיים לא מחכים לאף אחד. ובטח שלא לי. אני רק ילדה
והעולם לא יעצר למעני. החיים הם... משהו שלא תמיד ברור...
החיים הם... הרבה דברים. אבל בעיקר החיים הם... שדה קרב. וכדי
לנצח אתה חייב להמשיך להילחם תמיד. גם ברגעים קשים כשכבר אין
תקווה ונשאר רק יאוש. אני יכולה לנצח. אני רוצה לנצח!!! חייבת
להיות חזקה כדי להבין... מה הם החיים.