|
כל מה שנחוץ
זה לא להיות שם עם פרצוף חמוץ
ולא להסתכל בחוץ
להתמקד בעצמך
להרגיש את הדם שזורם
להרגיש שאתה נושם
ולדעת שיש לך את השם
את המוניטין שיצרת
ביום הראשון שנולדת
עם המשפחה
החינוך והמזל שקיבלת
להסתכל למעלה
לא בכוכבים וכן במרומים
לראות שיש פה אחראים
שיודעים מה הם עושים
את הסרט שהם מכינים
אחד מושלם המשניים
רק לבנים
ויש אחד שחור
שחוסם את האור
שמפנה אותך למקום אחר
פחות טוב יותר
ליבשות לארצות
פחות חמים
ששם הם מתשכרים
בברים משלהם
ולא רוצים משהו זר ולא מוכר
אנטישמים
ארחק מהכותל
ארחק מהאמונה
שאותך היא עטפה
ואם לא אז רק בתת מודע
שאתה אותה לא מבין
שרוצה אבל לא מצליח
שמעוניין אבל לא בכח
שמתכוונן לעשות, אבל זה כבר שכיח
כמו עבודה ופרנסה
כי 5 עד 9 אצלך זה מה שיש
ואתה כבר לא מבקש... רק מתבייש בעצמך... וחושש
מפיטורין/הבטלה
עם השיר נאום של החיים לא תגיעו רחוק
אבל כל מה שנחוץ הוא להיות
יותר בחוץ
ובלי...
פרצוף חמוץ. |
|
|
כן, אני זוכר את
האבא של החצי
תימני. ראיינתי
אותו פעם. הוא
איש מאד ארצי.
גם גדול בתורה.
אבא של מיכלי
ברדיו במה בפינה
לילית של שיחות
עם מאזינים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.