הרגעים של אחרי
הם דבר נפלא
מחוברים
הלב פורץ בהרמוניה סוערת
הולם בנו בפעימותיו
מזנק ממקומו
רוצה לתת נשיקה
מדפק על דלת שכנו שלמעלה
מכה בחוזקה
העיניים עצומות
תרדמת חושים עירנית להפליא
אנחה אחרונה נמוגה בנשיקה קלילה,
מרחפת
תחושה כמו ציפור...
הנסיקה בחלל הפתוח,
דאייה של טירוף חושים
רגיעה תכולה
נינוחות צחורה,
פורש את כנפי וממריא,
מרחף באטמוספירה אחרת
עולם של אהבה.
נשיפה,
כמו והותרו מכבלם מחוגי השעון
ותיקתוקם הקיצבי ענוג.
קטיפתי...
העפעפיים מסוככים על עולם קסום
רך, קרוב להנעים ורחוק מיליוני מיליון.
ברגעים שאחרי,
מפנה התענוג הפיזי מקומו להתעלות הנפש
של הביחד
לתחושת קירבה עצומה
לאהבה עמוקה, סוחטת,
לגוף נוגע בגוף, כמיהה אליו.