העולם כבר ישן, כולם רדומים
שקועים בים של חלומות
ברחוב כבר מזמן כבו הפנסים
והעיר כבר ריקה מאורות
רק היא עוד יושבת על גג הבניין
קרני אור כסופות לעברה הוא שולח
ביינות לאנטנות, על כסא עץ ישן
יש לה רומן עם הירח...

בשלולית של אור, לבן וטהור
היא יושבת בוהה בלבנה
כאן היא שמחה גם בחום גם בקור
לא זקוקה למזון או שינה
החיוך על שפתיה, עור פניה הרך
במרחק הינשוף לה צורח
אבל לה לא אכפת, העולם לה שיך
יש לה רומן עם הירח...

אהבה אסורה יגידו רבים
חלומות שטותיים של ילדה
מחפשת חיבה במקומות מוזרים
כי ביום היא תמיד לבדה
אבל הם לא מבינים, יש להם ראש קטן,
זה אותו כוח קסום שקורא לך!
בכל לילה לחזור לגג הבניין
יש לה רומן עם הירח...