הקיבעון הזה.
המחשבות שוב נודדות לאותו מקום, אלייך.
כשהכל שוב תלוי רק בך ואני לא מסוגלת לעשות כלום חוץ מלחשוב...
כמה טוב... יכול היה להיות לנו אם היית מספיק קרוב...
זה רק עוד אחד מאותם ימים שבהם אני רק חושבת עלייך, שבהם אני
רק יכולה להזכר בחיוך שלך,  להריח את הריח שלך - שזה רק הורס
לי את היום.
ואם יש לי קצת שקט אני מוצאת את עצמי שוב כותבת לך מילים, זה
נוגע מרחוק, כל כך קרוב אל המילים וזה הכי רחוק, רחוק כמו שרק
אני ואתה יכולים.
ואם טוב לך לא להיות שלי אני לא אהרוס את השלווה.
ואם אני שלך יותר משאתה שלי אני שוב אשבע שזו פעם אחרונה, שאני
לא מבזבזת עלייך יותר שום מחשבה.
ואני שוב אפר, כמו שאני תמיד מפרה.
אני שונאת מישהו, אולי זה אותך...
אולי זה סתם כי אני כבר לא רוצה להיות עוד אחת מהאוהבות שלך.