השמש יורדת לאיטה
אל בין הגלים.
קר לי,
ויש לי חול בסנדלים.
זה היה יכול להיות מושלם.
המים צבועים בכתום מלטף,
שנמתח מהאופק לחוף.
אני לא רוצה ללכת,
אבל אני רוצה לשים לזה סוף.
זה היה יכול להיות מושלם.
ולפעמים אני כבר לא יכול יותר.
אני נחנק מהצורך לצעוק.
ולפעמים מגיעים מים עד נפש.
אבל לי אין עם מי לשתוק.
המים קרים,
והגוף מתחיל להירגע.
אבל בראש הצעקות ממשיכות,
קוראות לקצת מגע.
זה היה יכול להיות מושלם.
אני חושב על כל מה שהיה,
ועל כל מה שקיים.
אני מרגיש שהדבר היחיד שנשאר,
זה שקיעה בים.
זה היה יכול להיות מושלם.
ולפעמים, אני כבר לא יכול יותר.
אני נחנק מהצורך לצעוק.
ולפעמים מגיעים מים עד נפש.
אבל אין לי עם מי לשתוק. |