ים דוהרטי / כבובה |
מתפוררת, נופלת ועיניי עייפות מלראות.ולבכות.ולשאת זאת.
והיופי שבכאב- נעלם.
זהו רק כאב, וגופי עייף מלכאוב.
עיניי- כשני כפתורים.
לבי- כצמר גפן קשה.
ואתה- קרעת את שמלתי, ואת לבי עקרת, את עיניי שיתקת, ואת חיי
מוטטת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|