אומרים לי להיות חזקה
בשקט לוחשים: "עולם אכזר"
אבל אני הרי האמא
עם הבן שהלך ולא חזר.
כי כל מה שנותר
מסתכם בתמונה על הקיר
אתה עם חיוך צעיר
בחדר שלך הלא מסודר
ילד של אמא, ילד בן עשרים
האם למעלה זקוקים לצעירים?
ילד של אמא, ילד כה יקר
בחוץ קיץ ובבית כל כך קר.
תמיד אמרת: "יהיה טוב
הכול שקט ולא לדאוג"
כעת אני האם שבלב הרוב
אבל זו אני שצריכה דמעות לספוג.
אז אם אתה מקשיב
ללבי השואף עד אלייך
המתן עד בוא האביב
עד שתאחזני שוב בזרועותיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.