כל מה שנותר זה מנגינות מונוטוניות והקולות המהדהדים בראש
שלי.
אני מפחדת, מפחדת מאיך שהכול ייגמר או אולי מאיך שהכול יתחיל?
נשל הנחש שלי מסרב להתקלף או אולי אני מסרבת להשיל אותו?
כשאת שוכבת עם הרגליים על הקיר סימני השאלה זורמים למוח
מדגדג לי בכפות הרגליים.
התבלבלתי.
הלכתי לאיבוד בין כל המילים, הרגעים, הרמיזות, המגעים...
הגעגוע.
אני כבר לא מזהה כלום לפי ריח.
שמש בחוץ ואני רועדת בכל הגוף, אחרי הנשיקה הראשונה שלי יכולתי
להלחם בכל השדים בעולם.
מה שקורה פעם אחת לא יקרה פעמיים ומה שיקרה פעמיים יקרה פעם
שלישית. אם אני אפול אלוהים יתפוס אותי?
סורגים לפעמים נראים לי
כל-כך יפים
וגמישים.
6.7.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.