מחפש לי חבר, מחפש שלווה
מבקש לאהבתי מפלט, מבקש נחמה,
בשביל המתפתל שמביתי מוביל
רק עשב בר צומח, מתוכו יבקע שיר.
פרפר אחד מליבי פרח לו, את הדרך הוא מכיר
מחפש לו קצת ממני, על אהבתו אליי מצהיר,
גל גדול שטף, את הכל לקח והציף
כטיבות ריקות בחושך, את הכל ליקט והכאיב.
צלליות שעננה ציירה אתמול בדשא
דהו כמו בד ישן שחלף ונמחק,
מזכירות לי את דמותי הדהויה, חסרת החשק
מרמזות לי על ליבי שעלי נשכח.

ואני שהרגשתי כאילו בא הלילה רק אליי
פורס בהגיעו חסותו הקרירה מעליי,
יודע שתמיד יהיה מי שיחכה לי אחר לכתי
מי שישב וימתין לקראת שובי.
וגם הרגע האחד המושלם
זה שקיים כמוהו רק אחד בעולם
ממתין בשקט בפינה, לא נעלם
ויודע מתי יגיע הרגע המושלם.

כי שב אל ליבי לילי
ורב כוחי הוא רק שלי,
וקיץ יביא שלווה למען השקט רוחי
ברוחות מתחדשות בין אבני דרכי.
וביום בהיר אחד רחוק
יבוא הגל ואת הכל ישטוף
ימחק כל זכר צער או כאב
ויחבק אותי חזק, יחבק אותי אוהב.