יש לפעמים, שעושה אני את הרע בעיני עצמי
ואיני יכול להתנגד.
מופעלים עלי כוחות שעדיין אין אני מבין.
על-אף ידיעתי את כוחות אלו, איני יכול לעוצרם.
הידיעה כשלעצמה איננה מספיקה!!!
דרושים לי כוחות נגדיים למלחמתי בחלק מעצמי,
אני שותף פעיל במלחמת "כיבוש לירון".

(חולפים על פני רגעים מתסכלים עד כדי טירוף)

לעתים אני מביט איך גופי נכנע לפיתוי
ואין בי קול להושיע, כמו להביט בעצמי מבעד
לבועה שקופה ואטומה, חוטף מכה אחר מכה.
אני מנסה לחדור!
שולף תחבולות ערמומיות, ממלמל מנטרות מוכרות ושחוקות.
אך הבועה חזקה ואיתנה ובתוכה: אני ודעתי, נחבט ונחבל.

"כי אם אין אני לי - מי לי?" אני צועק... אולי תנתץ
מפאת חספוס קולי או טיב כוונתי.
אך צעקתי נבלעת-חיש בריקנותה
ובדממה הופכת ללחישה.

מה הוא שם? הנמצא מעבר לארציות מחשבתי,
המביט בי נאבק בתוכי ואף הוא שוכן בקרבי.