|
לחיות כמו שאף פעם לא חייתי
כמו שאף פעם לא באמת הייתי,
להיות משהו שתמיד היה כמו חלום
להיות עצמי, כמו שעכשיו, כמו שהיום.
אף פעם לא באמת הרשתי לעצמי להיות
אף פעם לא הרגשתי באמת איך זה לחיות,
מרגיש כמו כלי קיבולת שהחיים נמזגים בו
מרגיש כמו משהו קטן שהחיים משחקים בו,
כמו משהו קטן מידי שאין בו כלל מרגישים
כמו פיסה במדרכה שעליה לא דורכים
האם חי אני באמת את החיים האמיתיים?
האם אי שם חלומות גדולים באמת מתגשמים?
מקשיב לקולות שאת דרכי בנחת חוצים
מנסא להתאהב בהם, מוצא עצמי שוקע בהגיגים
מחפש אחר עצמי בתוכי ולא יודע מי אני
מביט על עצמי מהצד, מפר את קשר האמת שבי
ומלמעלה המראה ניראה הרבה יותר נכון
ואני יודע שאדמה כי מצאתי את עצמי היום. |
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.