נטע מאריי / אחר-צהריים בקיבוץ |
מנסה להתחמק מהבית
מהחדר המתפקע מזכרונות
מהמיטה
מהמדף עם הסיכה
בורחת בהליכה מדודה
לאיזשהו מקום אחר
רחוק
זה לא עוזר
יושבת על ספה
ורודה מהוהה דוחה
מתפרקת
לא הצלחתי להתחמק
ממני ובעצם מהם
הייתי מזילה דמעה
כרגע
אבל צריך לעטות
שריון קוצים חדים
נגד חצי הרעל
שלהם
בני הטבע המרושעים
"דם!" - צחוק ילדותי
אם לא ימהרו
לתקוף
יותקפו חשופים בצריח.
זו לא אשמתם
מדובר בהגנה עצמית
למה
את מתרגזת מזה?
הכל פה בצחוק
חבל שההומור ירוד
גם
חבל שאני מרוסקת
מבפנים
בגלל סיבה אחרת
לגמרי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|