כשהלילה יבוא אל חדרך
את תישני.
הוא ירכן לנשקך
וימצא על מסך עינייך העצומות
חלומות פסיכודליים מוקרנים.
הוא לא יירתע, הוא ינשק...
אז, הזמן יעצור מלכת
וחלומותייך יהפכו גם שלו
אתם תשוטטו במימדי קיום
שונים מאלו שהכיר עד כה
אך לא את, את ידעת אותם
עוד בטרם ידעת את עצמך.
תאחזו יד ביד
מה שאבסורד, כי גופכם הפך אחד
ולו מעולם לא היה גוף
רק קיום חשוך וקריר, חדור באווירה רוחנית
אליה לא היה מודע מעולם -
לפחות לא עד שאת הכרת לו
אותה באמצעות חלומך.
את תגעי בכאבו חסר ההיקף
והוא ילטף לשדייך הזקורים מצינתו
במשב קליל של רוח עד הנושאת בתוכה
את זיכרונות היקום כולו.
לפתע, יטיחו עצמן בגופך, דמעות הטל מקרבו
ושניכם תדעו שהגיעה שעה ועליו לעזוב.
במבט אחרון לעברו, תנשכי שפתותייך
ולנגד אישונייך הרחבים
תיעלם צלליתו ואת מקומה יתפוס הבוקר.
מי זה הבוקר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.