עיניה הירוקות,
ושפתיה המתוקות.
הם שכבו מחובקים,
על הדשא הירוק.
הוא הרגיש שהוא נשאב,
אך זאת לא הייתה האפלה.
זו הייתה האהבה,
שלבשה חולצה אדומה.
היא טלטלה את שערה,
ונתנה לו נשיקה.
והוא הרגיש עד כמה הוא,
אוהב אותה.
היא שכבה על הדשא הירוק,
עיניה נצצו באושר.
באושר שהם לא ידעו עד כה,
וככה זה נמשך... אהה... אההה.
הם צעדו ברחוב,
שניהם שותקים.
אך אמרו זה לזה הכל,
שניהם... האהובים.
היא טלטלה את שערה,
ונתנה לו נשיקה.
והוא הרגיש עד כמה הוא,
אוהב אותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|