פתאום קיבלתי חשק. כמו שאני תמיד מקבלת אותו - פתאום.
וביודעי שהחשק הזה יכול להעלם בדיוק באותה הקלילות שבה הופיע,
התיישבתי לכתוב. או קמתי לרקוד. תלוי איפה אני נמצאת. פיזית.
ומי מסתכל. אני מנסה לא לעצור אחרי שתי שורות או צעדים, מנסה
שהרגע לא יגמר. שהמצב רוח לא יתחלף. אבל זה ממש קשה אצלי, כל
הדברים האלה. שמחה היא משהו חולף כמו שעצב הוא משהו
לא הצלחתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.