ענבל דרו / סחף |
בין אצבעות כף רגלי השמוטה.
אתה מוליד אותי פנימה אל תוך חבלים מחבקים חזק.
חיכוך חיבוק חיכוך אני שמה לב רק כשזה נוגע.
המיטה מלאה פתקים מבקשים חריץ לחיות בו
וכף רגלי כבר נוטה ליפול ואני בכף רגלי ואני כף רגלי.
---
רקבונן של מילים חשובות הפך לדמעה ממוחזרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|