בחיוך הקסם את התבוננת,
ליבך שעד כה היה עטוף בחומות ירושלים
פתח את נקיק הנחל אל זרימה אינסופית.
להבות  האש החמה התלכדה בעינינו,
שולחת את חמימותה לכל עבר,
ומילות האהבה התמלאו בקלפיי
סוד האותיות, בדיו שחור חרוט על גבי
לבן.

ואקיץ  אני מהשמש הקודחת על ראשי
ואלגום משפתותייך ותענוגות שדייך
ואת הטלת את אהבתך כתלויה בדבר,
ואמרת חפשני בשדות רועים, חפשני.
כפות ידי מילאו את גרגירי הכסף
בשעון החול ואת לא ידעת אוצר בלום.
ואהבה אשר תחפץ ליבי, איני חפץ
כי בספר, ספר וסיפור, ידעתי כי
את שוב הופעת בחלומי.