טוב נו, אז הוא מת, מה אני יכול כבר לעשות? אולי עדיף ככה,
פחות סבל בשבילו ובטוח פחות סבל וכאב בשבילי. מי היה רוצה
לחיות ככה או לראות אדם אהוב חי ככה? אני שמח שהוא מת, זה עושה
לי טוב.
אלוהים אדירים, יש לי בחילה. נראה לי שאני הולך להקיא.
יום רביעי, ארבע בצהריים הטלפון מצלצל.
אני עונה ושומעת בכי "הוא התאבד. כולם נפגשים בואי גם".
הגי-8 נפגשים ברגעים אלו ומתכננים את המוות של עוד כמה אלפי
אנשים בידיעה מוחלטת. שאר העולם עסוק במופעים מטופשים וחסרי
משמעות.
החניכים שוב לא באו והעבודה החינוכית שווה לאפס. אבל העיקר שיש
לו"ז עמוס על הדף.
מעניין אם מישהו מודע למה שקורה בעולם?
ואני רק רוצה שיכרתו לי את הרחם. |
