|
אני ילד קצת אבוד
ולא ברור לי למה
משוטט בין אנשים
מנסה ללמוד את הדרך הנכונה
יוצר קשרים ומנתק מגע
חיוך של השתתפות נמרח על הפנים
אבל עמוק בפנים
כשכולם לא מסתכלים
דבר לא מחלחל
הריקנות ממלאת
שולטת בחוזקה
מלכת קרח קפואה
גם בה יש מן הפיתוי
שכן גם בבדידות יש יתרון
אף פעם אין מורא
גם מול פני הסכנה
קופץ בלי מחשבה
מקסימום... עוד חוויה
ולמרות הכל
ממשיך במשחק
חתול ועכבר פיתוי ומשחקי מילים
חידודי לשון מתוחכמים
משחקי כוח נותנים סיפוק רגעי
אבל מה בעצם אני רוצה מעצמי?
|
|
|
זוכרים במסיבת
הסיום של בית
הספר
כשכולם עמדו
וזייפו על הבמה
בקולי קולות
צרחנו שרוצים
להגיד את האמת
שנמאס להסתתר
מאחורי מסיכות
ילדים מטומטמים,
מעוררי רחמים
שרוצים לבטא מה
שבנשמה
עכשיו כשגדלנו,
אחד אחד
שולחים הכל לבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.