פרח הגאווה נקטף
נרמס ונחשף לכל פני החברה.
נכבש והוכנע, איבד את כל גווניו ודהה
כאפרוריות שסביבו.
לעיתים נראה הפרח כדרדר יבש, חסר תועלת,
לעיתים כפרח מים במעין שופע, מלא בטחון ועוצמה,
אך עתה משנתלשו כל עלי הכותרת שלו
כחומה הכורסת מול צריה
אין הוא עוד לא דרדר ולא פרח מים
אלא עלה נידף ברוח, תלוי בחסדיה.
ואז פרח פרח התקווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.