לפאב החשוך אני נכנס
כדי לראות את הצבע השחור
של השיער שלך -
שפיזרת בשביל מי ,
בשביל מי?
ולובן החיוך שלך.
ולהסתכל בעיניך
כאשר את מחייכת
כל כך יותר טוב מאשר
להסתכל על בקבוקי אלכוהול מולי
או על בחורות מסביב -
גם בשביל זה באנ , לא?!
אני לא יכול להפסיק
מללוות אותך במבטי
גם כשאת מוזגת בירה
למישהו אחר .
אבל הזמן לסגור את המקום - מגיע
ואני נאלץ
לצאת החוצה ולשמוע
לא את הקול שלך
אלא רק את ההדים
של צעדיי
שחוזרים על עצמם
ברחובות בודדים.
ואני אפילו לא יודע
את שמך
ולא יכול לחזור עליו
כל הזמן
בשביל למלא
גם את הרחובות
הריקים האלה
בנוכחותך . |
