שברי חלומות מנופצים מבעד לחלוני.
העננים... כה נמוכים כנושמים כאבי.
דממה זועקת;
ספוגת געגועים לגשם הניתך
מבעד לשפתותי ולדמעותי
הקרות כשלג הרך
כלובן הקר
של מוות אמוציונלי
בשלהי חורף אתמול
עת שרב בעיניים;
עיניים בוערות
בתשוקה ניצחית
לחיים.
שאין לי רצון בהם עוד.
לחיים חדשים
אחרים
אחרי הכל
בסוף.
בקצה.


הבט בעיני
חייך.
מדוע קמל הכל בחיוכך?
שלהי ארגמן רך ניתך ליום אחר
באלפי להבות של שקיעה.
היופי האחרון שנותר.
ואף הוא שוקע עמוק בים
ים הכאב החולני והירוק.

כוכבים.
זועקים בבוהק ניצחי
רוצה אני להושיט ידיים ולגעת -
ולעוף מכאן
עת זוב יום חדש.