|
אהובי היקר
היחיד והמיוחד.
מדוע אתה מסתתר
האם הפחדתי אותך?
ולמה איני יכולה
בזיו בפניך לחזות.
להתמסר לשפתייך
הגדולות הרטובות.
לשוב ולחזות
בהוד הנפלא
הגדל והולך
ואחר כך בא.
מה עשיתי
שהיה כל כך נורא?
כן.
אני מדברת אליך,
אתה שם.
לא מכיר לא יודע?
אז בוא נעשה הכרה... |
|
|
החיים הם כמו
רכבת. במוקדם או
במאוחר הם
יתנגשו בך בכל
העוצמה.
אתה יכול להתחיל
לרוץ כשהרכבת
עוד רחוקה
באופק, או
להתיישב לפתוח
שיישיית בירות
ולצפות בה כשהיא
מגיעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.