דוריס כהן / בכל פעם |
פוקח את עיני ואת מופיעה
אותו חיוך אותו מבט
אותה שמלת כלה לבנה
זה בסדר את אומרת
ומבטיחה שלא תאמרי לי לא
ושוב אותו שבריר של היסוס בעינייך
את ללא תקנה
ואני שוב מנסה לחשוב
את רוצה אותי כל כך קרוב
ממצה אותי בתוך שניה
והולכת הלאה
בכל פעם שאני נרדם ...
את מתפשטת לאט
כדי שלא אחמיץ שום פרט
ואז דופקת תמבט
רוצה אותך עכשיו
את גומרת מהר והולכת לישון
מפנה לי את הגב
ושוב נותרתי לבד
מה אני עושה עכשיו
ואני שוב מנסה לחשוב
את רוצה אותי כל כך קרוב
ממצה אותי בתוך שניה
והולכת הלאה
לאן את הולכת
אני כאן לבד
ממה את בורחת
כבר לא מיוחד
ואני כאן נשאר כה מיותר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|